WeBible

1 - וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר

2 - צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים

3 - והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם

4 - ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים—מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב

5 - ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה—והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים

6 - ואת הערים אשר תתנו ללוים—את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר

7 - כל הערים אשר תתנו ללוים—ארבעים ושמנה עיר  אתהן ואת מגרשיהן

8 - והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל—מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו  איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים  {פ}

9 - וידבר יהוה אל משה לאמר

10 - דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם  כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען

11 - והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה

12 - והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט

13 - והערים אשר תתנו—שש ערי מקלט תהיינה לכם

14 - את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען  ערי מקלט תהיינה

15 - לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט—לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה

16 - ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא  מות יומת הרצח

17 - ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת—רצח הוא  מות יומת הרצח

18 - או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת—רצח הוא  מות יומת הרצח

19 - גאל הדם הוא ימית את הרצח  בפגעו בו הוא ימתנו

20 - ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת

21 - או באיבה הכהו בידו וימת—מות יומת המכה רצח הוא  גאל הדם ימית את הרצח—בפגעו בו

22 - ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה

23 - או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת—והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו

24 - ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם—על המשפטים האלה

25 - והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש

26 - ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה

27 - ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו  ורצח גאל הדם את הרצח—אין לו דם

28 - כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל—ישוב הרצח אל ארץ אחזתו

29 - והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם

30 - כל מכה נפש—לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות

31 - ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות  כי מות יומת

32 - ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן

33 - ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו

34 - ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה—אשר אני שכן בתוכה  כי אני יהוה—שכן בתוך בני ישראל  {פ}