WeBible

1 - ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ

2 - וירא אתה שכם בן חמור החוי—נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה

3 - ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער

4 - ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר  קח לי את הילדה הזאת לאשה

5 - ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם

6 - ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו

7 - ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד  כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה

8 - וידבר חמור אתם לאמר  שכם בני חשקה נפשו בבתכם—תנו נא אתה לו לאשה

9 - והתחתנו אתנו  בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם

10 - ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם—שבו וסחרוה והאחזו בה

11 - ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן

12 - הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה

13 - ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה—וידברו  אשר טמא את דינה אחתם

14 - ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה—לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה  כי חרפה הוא לנו

15 - אך בזאת נאות לכם  אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר

16 - ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד

17 - ואם לא תשמעו אלינו להמול—ולקחנו את בתנו והלכנו

18 - וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור

19 - ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו

20 - ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר

21 - האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם

22 - אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו—להיות לעם אחד  בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים

23 - מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו

24 - וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר—כל יצאי שער עירו

25 - ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר

26 - ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו

27 - בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר—אשר טמאו אחותם

28 - את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו

29 - ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית

30 - ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי

31 - ויאמרו  הכזונה יעשה את אחותנו  {פ}