WeBible

1 - וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר

2 - אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת—והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים

3 - וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו—נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו

4 - ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן—והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים

5 - וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור—והסגירו הכהן שבעת ימים שנית

6 - וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור—וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר

7 - ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן

8 - וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור—וטמאו הכהן צרעת הוא  {פ}

9 - נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן

10 - וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת

11 - צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן  לא יסגרנו כי טמא הוא

12 - ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו—לכל מראה עיני הכהן

13 - וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו—וטהר את הנגע  כלו הפך לבן טהור הוא

14 - וביום הראות בו בשר חי יטמא

15 - וראה הכהן את הבשר החי וטמאו  הבשר החי טמא הוא צרעת הוא

16 - או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן

17 - וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן—וטהר הכהן את הנגע טהור הוא  {פ}

18 - ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא

19 - והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן

20 - וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן—וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה

21 - ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה—והסגירו הכהן שבעת ימים

22 - ואם פשה תפשה בעור—וטמא הכהן אתו נגע הוא

23 - ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה—צרבת השחין הוא וטהרו הכהן  {ס}

24 - או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת—או לבנה

25 - וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור—צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא

26 - ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה—והסגירו הכהן שבעת ימים

27 - וראהו הכהן ביום השביעי  אם פשה תפשה בעור—וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא

28 - ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה—שאת המכוה הוא וטהרו הכהן—כי צרבת המכוה הוא  {פ}

29 - ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן

30 - וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק—וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא

31 - וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו—והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים

32 - וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור

33 - והתגלח—ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית

34 - וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור—וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר

35 - ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו

36 - וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור—לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא

37 - ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק—טהור הוא וטהרו הכהן  {ס}

38 - ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת—בהרת לבנת

39 - וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת—כהות לבנת  בהק הוא פרח בעור טהור הוא  {ס}

40 - ואיש כי ימרט ראשו—קרח הוא טהור הוא

41 - ואם מפאת פניו ימרט ראשו—גבח הוא טהור הוא

42 - וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם—צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו

43 - וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו—כמראה צרעת עור בשר

44 - איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו

45 - והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא

46 - כל ימי אשר הנגע בו יטמא—טמא הוא  בדד ישב מחוץ למחנה מושבו  {ס}

47 - והבגד כי יהיה בו נגע צרעת  בבגד צמר או בבגד פשתים

48 - או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור

49 - והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור—נגע צרעת הוא והראה את הכהן

50 - וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים

51 - וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה—צרעת ממארת הנגע טמא הוא

52 - ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע  כי צרעת ממארת הוא באש תשרף

53 - ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור

54 - וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית

55 - וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה—טמא הוא באש תשרפנו  פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו

56 - ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו—וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב

57 - ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור—פרחת הוא  באש תשרפנו את אשר בו הנגע

58 - והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע—וכבס שנית וטהר

59 - זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור—לטהרו או לטמאו  {פ}