WeBible

1 - וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר

2 - דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם  איש איש כי יהיה זב מבשרו—זובו טמא הוא

3 - וזאת תהיה טמאתו בזובו  רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו—טמאתו הוא

4 - כל המשכב אשר ישכב עליו הזב—יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא

5 - ואיש אשר יגע במשכבו—יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

6 - והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב—יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

7 - והנגע בבשר הזב—יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

8 - וכי ירק הזב בטהור—וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

9 - וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב—יטמא

10 - וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו—יטמא עד הערב והנושא אותם—יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

11 - וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים—וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

12 - וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ—ישטף במים

13 - וכי יטהר הזב מזובו—וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר

14 - וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן

15 - ועשה אתם הכהן—אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו  {ס}

16 - ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע—ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב

17 - וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע—וכבס במים וטמא עד הערב

18 - ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע—ורחצו במים וטמאו עד הערב  {פ}

19 - ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה—שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב

20 - וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא

21 - וכל הנגע במשכבה—יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

22 - וכל הנגע—בכל כלי אשר תשב עליו  יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

23 - ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו—בנגעו בו  יטמא עד הערב

24 - ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו—וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא  {ס}

25 - ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה  כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה—טמאה הוא

26 - כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה—כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו—טמא יהיה כטמאת נדתה

27 - וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב

28 - ואם טהרה מזובה—וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר

29 - וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד

30 - ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה

31 - והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם

32 - זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה

33 - והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה  {פ}