WeBible

1 - וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר

2 - דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם—ושבתה הארץ שבת ליהוה

3 - שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה

4 - ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ—שבת ליהוה  שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר

5 - את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר  שנת שבתון יהיה לארץ

6 - והיתה שבת הארץ לכם לאכלה—לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך

7 - ולבהמתך—ולחיה אשר בארצך  תהיה כל תבואתה לאכל  {ס}

8 - וספרת לך שבע שבתת שנים—שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה

9 - והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם

10 - וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו

11 - יובל הוא שנת החמשים שנה—תהיה לכם לא תזרעו—ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה

12 - כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה—תאכלו את תבואתה

13 - בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו

14 - וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך—אל תונו איש את אחיו

15 - במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך

16 - לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו  כי מספר תבואת הוא מכר לך

17 - ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך  כי אני יהוה אלהיכם

18 - ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם—וישבתם על הארץ לבטח

19 - ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה

20 - וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת  הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו

21 - וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים

22 - וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה—תאכלו ישן

23 - והארץ לא תמכר לצמתת—כי לי הארץ  כי גרים ותושבים אתם עמדי

24 - ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ  {ס}

25 - כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו—ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו

26 - ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו

27 - וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו

28 - ואם לא מצאה ידו די השיב לו—והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו  {ס}

29 - ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה—והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו  ימים תהיה גאלתו

30 - ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה—וקם הבית אשר בעיר אשר לא (לו) חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו  לא יצא ביבל

31 - ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב—על שדה הארץ יחשב  גאלה תהיה לו וביבל יצא

32 - וערי הלוים—בתי ערי אחזתם  גאלת עולם תהיה ללוים

33 - ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל  כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל

34 - ושדה מגרש עריהם לא ימכר  כי אחזת עולם הוא להם  {ס}

35 - וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך—והחזקת בו גר ותושב וחי עמך

36 - אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך

37 - את כספך—לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך

38 - אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים—לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים  {ס}

39 - וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך—לא תעבד בו עבדת עבד

40 - כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך

41 - ויצא מעמך—הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב

42 - כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד

43 - לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך

44 - ועבדך ואמתך אשר יהיו לך  מאת הגוים אשר סביבתיכם—מהם תקנו עבד ואמה

45 - וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה

46 - והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה—לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך  {ס}

47 - וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר

48 - אחרי נמכר גאלה תהיה לו  אחד מאחיו יגאלנו

49 - או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל

50 - וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו

51 - אם עוד רבות בשנים—לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו

52 - ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל—וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו

53 - כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך

54 - ואם לא יגאל באלה—ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו

55 - כי לי בני ישראל עבדים—עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים  אני יהוה אלהיכם