WeBible

1 - וזאת תורת האשם  קדש קדשים הוא

2 - במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב

3 - ואת כל חלבו יקריב ממנו—את האליה ואת החלב המכסה את הקרב

4 - ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה

5 - והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא

6 - כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא

7 - כחטאת כאשם—תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה

8 - והכהן—המקריב את עלת איש  עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה

9 - וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת—לכהן המקריב אתה לו תהיה

10 - וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה—לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו  {פ}

11 - וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה

12 - אם על תודה יקריבנו—והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן

13 - על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו

14 - והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים—לו יהיה

15 - ובשר זבח תודת שלמיו—ביום קרבנו יאכל  לא יניח ממנו עד בקר

16 - ואם נדר או נדבה זבח קרבנו—ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל

17 - והנותר מבשר הזבח—ביום השלישי באש ישרף

18 - ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה—המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא

19 - והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל—באש ישרף והבשר—כל טהור יאכל בשר

20 - והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו—ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

21 - ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה—ונכרתה הנפש ההוא מעמיה  {פ}

22 - וידבר יהוה אל משה לאמר

23 - דבר אל בני ישראל לאמר  כל חלב שור וכשב ועז—לא תאכלו

24 - וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו

25 - כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה—ונכרתה הנפש האכלת מעמיה

26 - וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה

27 - כל נפש אשר תאכל כל דם—ונכרתה הנפש ההוא מעמיה

28 - וידבר יהוה אל משה לאמר

29 - דבר אל בני ישראל לאמר  המקריב את זבח שלמיו ליהוה—יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו

30 - ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו—את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה

31 - והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו

32 - ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם

33 - המקריב את דם השלמים ואת החלב—מבני אהרן  לו תהיה שוק הימין למנה

34 - כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל

35 - זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה

36 - אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל—חקת עולם לדרתם

37 - זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים—ולזבח השלמים

38 - אשר צוה יהוה את משה בהר סיני  ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה—במדבר סיני  {פ}