WeBible

1 - בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש—היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיה בן עדו הנביא לאמר

2 - קצף יהוה על אבותיכם קצף

3 - ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שובו אלי נאם יהוה צבאות—ואשוב אליכם אמר יהוה צבאות

4 - אל תהיו כאבתיכם אשר קראו אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם (ומעלליכם) הרעים ולא שמעו ולא הקשיבו אלי נאם יהוה

5 - אבותיכם איה הם והנבאים—הלעולם יחיו

6 - אך דברי וחקי אשר צויתי את עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו  {ס}

7 - ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט בשנת שתים לדריוש—היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיהו בן עדוא הנביא לאמר

8 - ראיתי הלילה והנה איש רכב על סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים

9 - ואמר מה אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה המה אלה

10 - ויען האיש העמד בין ההדסים—ויאמר  אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ

11 - ויענו את מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת ושקטת

12 - ויען מלאך יהוה ויאמר יהוה צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה—אשר זעמתה זה שבעים שנה

13 - ויען יהוה את המלאך הדבר בי—דברים טובים  דברים נחמים

14 - ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות  קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה

15 - וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה

16 - לכן כה אמר יהוה שבתי לירושלם ברחמים—ביתי יבנה בה נאם יהוה צבאות וקוה (וקו) ינטה על ירושלם

17 - עוד קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות עוד תפוצנה ערי מטוב ונחם יהוה עוד את ציון ובחר עוד בירושלם  {ס}