WeBible

1 - ויהי דבר יהוה אלי לאמר

2 - בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה

3 - וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם

4 - ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו—דמו בראשו יהיה

5 - את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה  והוא נזהר נפשו מלט

6 - והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש—הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש  {פ}

7 - ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני

8 - באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו—הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש

9 - ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו—הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת  {פ}

10 - ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה

11 - אמר אליהם חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה  שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו—בית ישראל  {פ}

12 - ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה—ביום חטאתו

13 - באמרי לצדיק חיה יחיה והוא בטח על צדקתו ועשה עול—כל צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר עשה בו ימות

14 - ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה

15 - חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול—חיו יחיה לא ימות

16 - כל חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו  משפט וצדקה עשה חיו יחיה

17 - ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן

18 - בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול—ומת בהם

19 - ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה—עליהם הוא יחיה

20 - ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל  {פ}

21 - ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש—לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר

22 - ויד יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד  {פ}

23 - ויהי דבר יהוה אלי לאמר

24 - בן אדם ישבי החרבות האלה על אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה  {ס}

25 - לכן אמר אלהם כה אמר אדני יהוה על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם—ודם תשפכו והארץ תירשו

26 - עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו  {ס}

27 - כה תאמר אלהם כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו

28 - ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר

29 - וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו  {פ}

30 - ואתה בן אדם—בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש את אחיו לאמר באו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה

31 - ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו  כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך

32 - והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את דבריך ועשים אינם אותם

33 - ובבאה  הנה באה—וידעו כי נביא היה בתוכם  {פ}