WeBible

1 - ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישראל ואמרת—הרי ישראל שמעו דבר יהוה

2 - כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו

3 - לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה  יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם

4 - לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה  כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב

5 - לכן כה אמר אדני יהוה אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא  אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש—למען מגרשה לבז

6 - לכן הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה אמר אדני יהוה הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם

7 - לכן כה אמר אדני יהוה אני נשאתי את ידי  אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם ישאו

8 - ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל  כי קרבו לבוא

9 - כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם

10 - והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה

11 - והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי אתכם כקדמותיכם והיטבתי מראשתיכם וידעתם כי אני יהוה

12 - והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה ולא תוסף עוד לשכלם  {ס}

13 - כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי (את) ומשכלת גויך (גוייך) היית

14 - לכן אדם לא תאכלי עוד וגויך (וגוייך) לא תכשלי (תשכלי) עוד—נאם אדני יהוה

15 - ולא אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשאי עוד וגויך (וגוייך) לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה  {פ}

16 - ויהי דבר יהוה אלי לאמר

17 - בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם  כטמאת הנדה היתה דרכם לפני

18 - ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה

19 - ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות  כדרכם וכעלילותם שפטתים

20 - ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי—באמר להם עם יהוה אלה ומארצו יצאו

21 - ואחמל על שם קדשי אשר חללהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה  {פ}

22 - לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה בית ישראל  כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם

23 - וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם

24 - ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם

25 - וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם  מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם

26 - ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר

27 - ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם

28 - וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים

29 - והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב

30 - והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה  למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב—בגוים

31 - וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבותיכם

32 - לא למענכם אני עשה נאם אדני יהוה—יודע לכם  בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל  {ס}

33 - כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם—והושבתי את הערים ונבנו החרבות

34 - והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר

35 - ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו

36 - וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה  אני יהוה דברתי ועשיתי  {ס}

37 - כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם  ארבה אתם כצאן אדם

38 - כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה—כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני יהוה  {פ}