WeBible

1 - וישב אתי דרך שער המקדש החיצון הפנה קדים והוא סגור

2 - ויאמר אלי יהוה השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו—כי יהוה אלהי ישראל בא בו והיה סגור

3 - את הנשיא נשיא הוא ישב בו לאכול (לאכל) לחם—לפני יהוה מדרך אולם השער יבוא ומדרכו יצא

4 - ויביאני דרך שער הצפון אל פני הבית וארא והנה מלא כבוד יהוה את בית יהוה ואפל אל פני

5 - ויאמר אלי יהוה בן אדם שים לבך וראה בעיניך ובאזניך שמע את כל אשר אני מדבר אתך לכל חקות בית יהוה ולכל תורתו ושמת לבך למבוא הבית בכל מוצאי המקדש

6 - ואמרת אל מרי אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה  רב לכם מכל תועבותיכם בית ישראל

7 - בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר להיות במקדשי לחללו את ביתי—בהקריבכם את לחמי חלב ודם ויפרו את בריתי אל כל תועבותיכם

8 - ולא שמרתם משמרת קדשי ותשימון לשמרי משמרתי במקדשי—לכם  {ס}

9 - כה אמר אדני יהוה כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל מקדשי  לכל בן נכר—אשר בתוך בני ישראל

10 - כי אם הלוים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל אשר תעו מעלי אחרי גלוליהם ונשאו עונם

11 - והיו במקדשי משרתים פקדות אל שערי הבית ומשרתים את הבית המה ישחטו את העולה ואת הזבח לעם והמה יעמדו לפניהם לשרתם

12 - יען אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם והיו לבית ישראל למכשול עון על כן נשאתי ידי עליהם נאם אדני יהוה ונשאו עונם

13 - ולא יגשו אלי לכהן לי ולגשת על כל קדשי אל קדשי הקדשים ונשאו כלמתם ותועבותם אשר עשו

14 - ונתתי אותם שמרי משמרת הבית—לכל עבדתו ולכל אשר יעשה בו  {פ}

15 - והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי—המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם—נאם אדני יהוה

16 - המה יבאו אל מקדשי והמה יקרבו אל שלחני—לשרתני ושמרו את משמרתי

17 - והיה בבואם אל שערי החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי החצר הפנימית וביתה

18 - פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם  לא יחגרו ביזע

19 - ובצאתם אל החצר החיצונה אל החצר החיצונה אל העם יפשטו את בגדיהם אשר המה משרתם בם והניחו אותם בלשכת הקדש ולבשו בגדים אחרים ולא יקדשו את העם בבגדיהם

20 - וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם

21 - ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל החצר הפנימית

22 - ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים  כי אם בתולת מזרע בית ישראל והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו

23 - ואת עמי יורו בין קדש לחל ובין טמא לטהור יודעם

24 - ועל ריב המה יעמדו לשפט (למשפט)—במשפטי ושפטהו (ישפטהו) ואת תורתי ואת חקתי בכל מועדי ישמרו ואת שבתותי יקדשו

25 - ואל מת אדם לא יבוא לטמאה  כי אם לאב ולאם ולבן ולבת לאח ולאחות אשר לא היתה לאיש—יטמאו

26 - ואחרי טהרתו—שבעת ימים יספרו לו

27 - וביום באו אל הקדש אל החצר הפנימית לשרת בקדש יקריב חטאתו—נאם אדני יהוה

28 - והיתה להם לנחלה אני נחלתם ואחזה לא תתנו להם בישראל—אני אחזתם

29 - המנחה והחטאת והאשם המה יאכלום וכל חרם בישראל להם יהיה

30 - וראשית כל בכורי כל וכל תרומת כל מכל תרומותיכם—לכהנים יהיה וראשית ערסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך

31 - כל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה—לא יאכלו הכהנים  {פ}