WeBible

1 - אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו על דברי הבצרות

2 - אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה

3 - ואדריהם שלחו צעוריהם (צעיריהם) למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם—בשו והכלמו וחפו ראשם

4 - בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם

5 - כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב  כי לא היה דשא

6 - ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב

7 - אם עונינו ענו בנו—יהוה עשה למען שמך  כי רבו משובתינו לך חטאנו

8 - מקוה ישראל מושיעו בעת צרה—למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון

9 - למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא—אל תנחנו  {ס}

10 - כה אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע—רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם—עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם  {פ}

11 - ויאמר יהוה אלי  אל תתפלל בעד העם הזה לטובה

12 - כי יצמו אינני שמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם  כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם  {ס}

13 - ואמר אהה אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא תראו חרב ורעב לא יהיה לכם  כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה  {ס}

14 - ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי—לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול (ואליל) ותרמות (ותרמית) לבם המה מתנבאים לכם  {ס}

15 - לכן כה אמר יהוה על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת  בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה

16 - והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה—המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם

17 - ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה  כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי—מכה נחלה מאד

18 - אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב  כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו  {ס}

19 - המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך—מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה

20 - ידענו יהוה רשענו עון אבותינו  כי חטאנו לך

21 - אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו

22 - היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך—כי אתה עשית את כל אלה  {פ}