WeBible

1 - אם תשוב ישראל נאם יהוה אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד

2 - ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו  {ס}

3 - כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קצים

4 - המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם  פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה—מפני רע מעלליכם

5 - הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו (תקעו) שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר

6 - שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו  כי רעה אנכי מביא מצפון—ושבר גדול

7 - עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו—לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב

8 - על זאת חגרו שקים ספדו והילילו  כי לא שב חרון אף יהוה ממנו  {פ}

9 - והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנבאים יתמהו  {ס}

10 - ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש

11 - בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפים במדבר דרך בת עמי—לוא לזרות ולוא להבר

12 - רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם

13 - הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו—קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו

14 - כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי  עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך

15 - כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים

16 - הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם

17 - כשמרי שדי היו עליה מסביב  כי אתי מרתה נאם יהוה

18 - דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך  {פ}

19 - מעי מעי אחולה (אחילה) קירות לבי המה לי לבי—לא אחרש  כי קול שופר שמעתי (שמעת) נפשי תרועת מלחמה

20 - שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי

21 - עד מתי אראה נס—אשמעה קול שופר  {פ}

22 - כי אויל עמי אותי לא ידעו—בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו

23 - ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם

24 - ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו

25 - ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו

26 - ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה—מפני חרון אפו  {ס}

27 - כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה

28 - על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל—על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה

29 - מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר—באו בעבים ובכפים עלו  כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש

30 - ואתי (ואת) שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך—לשוא תתיפי  מאסו בך עגבים נפשך יבקשו

31 - כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה—קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה  אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים  {פ}