WeBible

1 - לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו—מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב

2 - לכן הנה ימים באים נאם יהוה והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את ירשיו אמר יהוה

3 - הילילי חשבון כי שדדה עי צעקנה בנות רבה—חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות  כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו

4 - מה תתהללי בעמקים—זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי

5 - הנני מביא עליך פחד נאם אדני יהוה צבאות—מכל סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד

6 - ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון—נאם יהוה  {פ}

7 - לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם

8 - נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן  כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו

9 - אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים

10 - כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו

11 - עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנותיך עלי תבטחו  {ס}

12 - כי כה אמר יהוה הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה  לא תנקה כי שתה תשתה

13 - כי בי נשבעתי נאם יהוה כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם

14 - שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה

15 - כי הנה קטן נתתיך בגוים—בזוי באדם

16 - תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה  כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה

17 - והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה

18 - כמהפכת סדם ועמרה ושכניה—אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם

19 - הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן—כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד  כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני  {ס}

20 - לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן  אם לוא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם

21 - מקול נפלם רעשה הארץ  צעקה בים סוף נשמע קולה

22 - הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה  {פ}

23 - לדמשק בושה חמת וארפד—כי שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל

24 - רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה

25 - איך לא עזבה עיר תהלה (תהלת)—קרית משושי

26 - לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות

27 - והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן הדד  {פ}

28 - לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצור (נבוכדראצר) מלך בבל—כה אמר יהוה  קומו עלו אל קדר ושדדו את בני קדם

29 - אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב

30 - נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור—נאם יהוה  כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עצה וחשב עליהם (עליכם) מחשבה

31 - קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח—נאם יהוה לא דלתים ולא בריח לו בדד ישכנו

32 - והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל רוח קצוצי פאה ומכל עבריו אביא את אידם נאם יהוה

33 - והיתה חצור למעון תנים שממה—עד עולם  לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם  {ס}

34 - אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל עילם  בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה—לאמר

35 - כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את קשת עילם ראשית גבורתם

36 - והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא יהיה הגוי אשר לא יבוא שם נדחי עולם (עילם)

37 - והחתתי את עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את חרון אפי—נאם יהוה ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם

38 - ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם יהוה

39 - והיה באחרית הימים אשוב (אשיב) את שבית (שבות) עילם—נאם יהוה  {פ}