WeBible

1 - הדבר אשר דבר יהוה אל בבל—אל ארץ כשדים  ביד ירמיהו הנביא

2 - הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה

3 - כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה  מאדם ועד בהמה נדו הלכו

4 - בימים ההמה ובעת ההיא נאם יהוה יבאו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת יהוה אלהיהם יבקשו

5 - ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל יהוה ברית עולם לא תשכח

6 - צאן אבדות היה (היו) עמי—רעיהם התעום הרים שובבים (שובבום) מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם

7 - כל מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה צדק ומקוה אבותיהם יהוה  {ס}

8 - נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו (צאו) והיו כעתודים לפני צאן

9 - כי הנה אנכי מעיר ומעלה על בבל קהל גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם

10 - והיתה כשדים לשלל  כל שלליה ישבעו נאם יהוה

11 - כי תשמחי (תשמחו) כי תעלזי (תעלזו) שסי נחלתי  כי תפושי (תפושו) כעגלה דשה ותצהלי (ותצהלו) כאברים

12 - בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה

13 - מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על בבל ישם וישרק על כל מכותיה

14 - ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ  כי ליהוה חטאה

15 - הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשויתיה (אשיותיה) נהרסו חומותיה  כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו לה

16 - כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר—מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו  {ס}

17 - שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל  {פ}

18 - לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל מלך בבל ואל ארצו—כאשר פקדתי אל מלך אשור

19 - ושבבתי את ישראל אל נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו

20 - בימים ההם ובעת ההיא נאם יהוה יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה  כי אסלח לאשר אשאיר  {פ}

21 - על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם יהוה ועשה ככל אשר צויתיך  {ס}

22 - קול מלחמה בארץ—ושבר גדול

23 - איך נגדע וישבר פטיש כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים

24 - יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם נתפשת—כי ביהוה התגרית

25 - פתח יהוה את אוצרו ויוצא את כלי זעמו  כי מלאכה היא לאדני יהוה צבאות—בארץ כשדים

26 - באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית

27 - חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם  {ס}

28 - קול נסים ופלטים מארץ בבל  להגיד בציון את נקמת יהוה אלהינו—נקמת היכלו

29 - השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי   (לה) פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה  כי אל יהוה זדה אל קדוש ישראל

30 - לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם יהוה  {פ}

31 - הנני אליך זדון נאם אדני יהוה צבאות  כי בא יומך עת פקדתיך

32 - וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל סביבתיו  {ס}

33 - כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם

34 - גאלם חזק יהוה צבאות שמו—ריב יריב את ריבם  למען הרגיע את הארץ והרגיז לישבי בבל

35 - חרב על כשדים נאם יהוה ואל ישבי בבל ואל שריה ואל חכמיה

36 - חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו

37 - חרב אל סוסיו ואל רכבו ואל כל הערב אשר בתוכה—והיו לנשים חרב אל אוצרתיה ובזזו

38 - חרב אל מימיה ויבשו  כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו

39 - לכן ישבו ציים את איים וישבו בה בנות יענה ולא תשב עוד לנצח ולא תשכון עד דור ודר

40 - כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה—נאם יהוה  לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם

41 - הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ

42 - קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו—קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל

43 - שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו—חיל כיולדה

44 - הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן—כי ארגעה ארוצם (אריצם) מעליה ומי בחור אליה אפקד  כי מי כמוני ומי יועדני ומי זה רעה אשר יעמד לפני

45 - לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים  אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוה

46 - מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע  {ס}