1 - והתנבי חגי נביאה וזכריה בר עדוא נביאיא על יהודיא די ביהוד ובירושלם—בשם אלה ישראל עליהון {ס}
2 - באדין קמו זרבבל בר שאלתיאל וישוע בר יוצדק ושריו למבנא בית אלהא די בירושלם ועמהון נביאיא די אלהא מסעדין להון {פ}
3 - בה זמנא אתה עליהון תתני פחת עבר נהרה ושתר בוזני—וכנותהון וכן אמרין להם—מן שם לכם טעם ביתא דנה לבנא ואשרנא דנה לשכללה {ס}
4 - אדין כנמא אמרנא להם מן אנון שמהת גבריא די דנה בנינא בנין
5 - ועין אלההם הות על שבי יהודיא ולא בטלו המו עד טעמא לדריוש יהך ואדין יתיבון נשתונא על דנה {פ}
6 - פרשגן אגרתא די שלח תתני פחת עבר נהרה ושתר בוזני וכנותה אפרסכיא די בעבר נהרה—על דריוש מלכא
7 - פתגמא שלחו עלוהי וכדנה כתיב בגוה לדריוש מלכא שלמא כלא {ס}
8 - ידיע להוא למלכא די אזלנא ליהוד מדינתא לבית אלהא רבא והוא מתבנא אבן גלל ואע מתשם בכתליא ועבידתא דך אספרנא מתעבדא ומצלח בידהם {ס}
9 - אדין שאלנא לשביא אלך כנמא אמרנא להם מן שם לכם טעם ביתא דנה למבניה ואשרנא דנה לשכללה
10 - ואף שמהתהם שאלנא להם להודעותך—די נכתב שם גבריא די בראשיהם {ס}
11 - וכנמא פתגמא התיבונא לממר אנחנא המו עבדוהי די אלה שמיא וארעא ובנין ביתא די הוא בנה מקדמת דנה שנין שגיאן ומלך לישראל רב בנהי ושכללה
12 - להן מן די הרגזו אבהתנא לאלה שמיא—יהב המו ביד נבוכדנצר מלך בבל כסדיא (כסדאה) וביתה דנה סתרה ועמה הגלי לבבל {ס}
13 - ברם בשנת חדה לכורש מלכא די בבל—כורש מלכא שם טעם בית אלהא דנה לבנא
14 - ואף מאניא די בית אלהא די דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן היכלא די בירושלם והיבל המו להיכלא די בבל—הנפק המו כורש מלכא מן היכלא די בבל ויהיבו לששבצר שמה די פחה שמה
15 - ואמר לה—אלה (אל) מאניא שא אזל אחת המו בהיכלא די בירושלם ובית אלהא יתבנא על אתרה {ס}
16 - אדין ששבצר דך אתא יהב אשיא די בית אלהא די בירושלם ומן אדין ועד כען מתבנא ולא שלם
17 - וכען הן על מלכא טב יתבקר בבית גנזיא די מלכא תמה די בבבל הן איתי די מן כורש מלכא שים טעם למבנא בית אלהא דך בירושלם ורעות מלכא על דנה ישלח עלינא {ס}
