WeBible

1 - ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר

2 - החדש הזה לכם ראש חדשים  ראשון הוא לכם לחדשי השנה

3 - דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה  ויקחו להם איש שה לבית אבת—שה לבית

4 - ואם ימעט הבית מהיות משה—ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת  איש לפי אכלו תכסו על השה

5 - שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו

6 - והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל—בין הערבים

7 - ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף—על הבתים אשר יאכלו אתו בהם

8 - ואכלו את הבשר בלילה הזה  צלי אש ומצות על מררים יאכלהו

9 - אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים  כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו

10 - ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו

11 - וככה תאכלו אתו—מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה

12 - ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה

13 - והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים

14 - והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה  לדרתיכם חקת עולם תחגהו

15 - שבעת ימים מצות תאכלו—אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם  כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל—מיום הראשן עד יום השבעי

16 - וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם  כל מלאכה לא יעשה בהם—אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם

17 - ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם—חקת עולם

18 - בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת  עד יום האחד ועשרים לחדש—בערב

19 - שבעת ימים—שאר לא ימצא בבתיכם  כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל—בגר ובאזרח הארץ

20 - כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות  {פ}

21 - ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם  משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם—ושחטו הפסח

22 - ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו—עד בקר

23 - ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף

24 - ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם

25 - והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם—כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת

26 - והיה כי יאמרו אליכם בניכם  מה העבדה הזאת לכם

27 - ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו

28 - וילכו ויעשו בני ישראל  כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו  {ס}

29 - ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה

30 - ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים  כי אין בית אשר אין שם מת

31 - ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי—גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם

32 - גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי

33 - ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ  כי אמרו כלנו מתים

34 - וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם

35 - ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת

36 - ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים—וישאלום וינצלו את מצרים  {פ}

37 - ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף

38 - וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד

39 - ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות—כי לא חמץ  כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם

40 - ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים—שלשים שנה וארבע מאות שנה

41 - ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים

42 - ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים  הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם  {פ}

43 - ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח  כל בן נכר לא יאכל בו

44 - וכל עבד איש מקנת כסף—ומלתה אתו אז יאכל בו

45 - תושב ושכיר לא יאכל בו

46 - בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו

47 - כל עדת ישראל יעשו אתו

48 - וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה—המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו

49 - תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם

50 - ויעשו כל בני ישראל  כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו  {ס}

51 - ויהי בעצם היום הזה  הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים—על צבאתם  {פ}