1 - ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני—בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים
2 - וילינו (וילונו) כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן—במדבר
3 - ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב {ס}
4 - ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא
5 - והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום
6 - ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב—וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים
7 - ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו (תלינו) עלינו
8 - ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה
9 - ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם
10 - ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן {פ}
11 - וידבר יהוה אל משה לאמר
12 - שמעתי את תלונת בני ישראל—דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם
13 - ויהי בערב—ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה
14 - ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס—דק ככפר על הארץ
15 - ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא—כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה
16 - זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם—איש לאשר באהלו תקחו
17 - ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט
18 - וימדו בעמר—ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו
19 - ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר
20 - ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה
21 - וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס
22 - ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה—שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה
23 - ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה—שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר
24 - ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו
25 - ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה
26 - ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו
27 - ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו {ס}
28 - ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי
29 - ראו כי יהוה נתן לכם השבת—על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו—ביום השביעי
30 - וישבתו העם ביום השבעי
31 - ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש
32 - ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה—מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים
33 - ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם
34 - כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת
35 - ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה—עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו—עד באם אל קצה ארץ כנען
36 - והעמר עשרית האיפה הוא {פ}