WeBible

1 - ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני—בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים

2 - וילינו (וילונו) כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן—במדבר

3 - ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע  כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב  {ס}

4 - ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא

5 - והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום

6 - ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל  ערב—וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים

7 - ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו (תלינו) עלינו

8 - ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה

9 - ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה  כי שמע את תלנתיכם

10 - ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן  {פ}

11 - וידבר יהוה אל משה לאמר

12 - שמעתי את תלונת בני ישראל—דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם

13 - ויהי בערב—ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה

14 - ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס—דק ככפר על הארץ

15 - ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא—כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה

16 - זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו  עמר לגלגלת מספר נפשתיכם—איש לאשר באהלו תקחו

17 - ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט

18 - וימדו בעמר—ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר  איש לפי אכלו לקטו

19 - ויאמר משה אלהם  איש אל יותר ממנו עד בקר

20 - ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה

21 - וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס

22 - ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה—שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה

23 - ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה—שבתון שבת קדש ליהוה מחר  את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר

24 - ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו

25 - ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה  היום לא תמצאהו בשדה

26 - ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו

27 - ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו  {ס}

28 - ויאמר יהוה אל משה  עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי

29 - ראו כי יהוה נתן לכם השבת—על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו—ביום השביעי

30 - וישבתו העם ביום השבעי

31 - ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש

32 - ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה—מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם  למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים

33 - ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם

34 - כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת

35 - ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה—עד באם אל ארץ נושבת  את המן אכלו—עד באם אל קצה ארץ כנען

36 - והעמר עשרית האיפה הוא  {פ}