איכה ישבה בדד העיר רבתי עם—היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות—היתה למס  {ס}

בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה—אין לה מנחם מכל אהביה  כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים  {ס}

גלתה יהודה מעני ומרב עבדה—היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים  {ס}

דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד—כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה  {ס}

היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר  {ס}

ויצא מן בת (מבת) ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף  {ס}

זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה—כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה—ראוה צרים שחקו על משבתה  {ס}

חטא חטאה ירושלם על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור  {ס}

טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב  {ס}

ידו פרש צר על כל מחמדיה  כי ראתה גוים באו מקדשה—אשר צויתה לא יבאו בקהל לך  {ס}

כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם (מחמדיהם) באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה  {ס}

לוא אליכם כל עברי דרך—הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי  אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו  {ס}

ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור—נתנני שממה כל היום דוה  {ס}

נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי—הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא אוכל קום  {ס}

סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה  {ס}

על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים—כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב  {ס}

פרשה ציון בידיה אין מנחם לה—צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם  {ס}

צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו נא כל עמים (העמים) וראו מכאבי—בתולתי ובחורי הלכו בשבי  {ס}

קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו  כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם  {ס}

ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו—נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות  {ס}

שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי—כל איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמני  {ס}

תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי  כי רבות אנחתי ולבי דוי  {פ}