WeBible

1 - ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות  ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם

2 - נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים

3 - וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך—מנשאים את היהודים  כי נפל פחד מרדכי עליהם

4 - כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות  כי האיש מרדכי הולך וגדול

5 - ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם

6 - ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד—חמש מאות  {ר}איש  {ס}

7 - ואת  {ר}פרשנדתא  {ס}  ואת  {ר}דלפון  {ס}  ואת  {ר}אספתא  {ס}

8 - ואת  {ר}פורתא  {ס}  ואת  {ר}אדליא  {ס}  ואת  {ר}ארידתא  {ס}

9 - ואת  {ר}פרמשתא  {ס}  ואת  {ר}אריסי  {ס}  ואת  {ר}ארידי  {ס}  ואת  {ר}ויזתא  {ס}

10 - עשרת  {ר}בני המן בן המדתא צרר היהודים—הרגו ובבזה—לא שלחו את ידם

11 - ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה—לפני המלך

12 - ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן—בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש

13 - ותאמר אסתר אם על המלך טוב—ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ

14 - ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו

15 - ויקהלו היהודיים (היהודים) אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה—לא שלחו את ידם

16 - ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרוג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה—לא שלחו את ידם

17 - ביום שלושה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה

18 - והיהודיים (והיהודים) אשר בשושן נקהלו בשלושה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה

19 - על כן היהודים הפרוזים (הפרזים) הישבים בערי הפרזות—עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלח מנות איש לרעהו

20 - ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש—הקרובים והרחוקים

21 - לקים עליהם—להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו  בכל שנה ושנה

22 - כימים אשר נחו בהם היהודים מאיביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאבינים

23 - וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם

24 - כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים—חשב על היהודים לאבדם והפל פור הוא הגורל להמם ולאבדם

25 - ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ

26 - על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור—על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם

27 - קימו וקבל (וקבלו) היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור—להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם  בכל שנה ושנה

28 - והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם  {ס}

29 - ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי—את כל תקף  לקים את אגרת הפרים הזאת—השנית

30 - וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה—מלכות אחשורוש  דברי שלום ואמת

31 - לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם  דברי הצומות וזעקתם

32 - ומאמר אסתר—קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר  {ס}