WeBible

בני אם-ערבת לרעך    תקעת לזר כפיך

נוקשת באמרי-פיך    נלכדת באמרי-פיך

עשה זאת אפוא בני והנצל—    כי באת בכף-רעךלך התרפס    ורהב רעיך

אל-תתן שנה לעיניך    ותנומה לעפעפיך

הנצל כצבי מיד    וכצפור מיד יקוש

לך-אל-נמלה עצל    ראה דרכיה וחכם

אשר אין-לה קצין—    שטר ומשל

תכין בקיץ לחמה    אגרה בקציר מאכלה

עד-מתי עצל תשכב    מתי תקום משנתך

מעט שנות מעט תנומות    מעט חבק ידים לשכב

ובא-כמהלך ראשך    ומחסרך כאיש מגן

אדם בליעל איש און    הולך עקשות פה

קרץ בעינו מלל ברגלו    מרה באצבעתיו

תהפכות בלבו—חרש רע בכל-עת    מדנים (מדינים) ישלח

על-כן—פתאם יבוא אידו    פתע ישבר ואין מרפא

שש-הנה שנא יהוה    ושבע תועבות (תועבת) נפשו

עינים רמות לשון שקר    וידים שפכות דם-נקי

לב—חרש מחשבות און    רגלים ממהרות לרוץ לרעה

יפיח כזבים עד שקר    ומשלח מדנים בין אחים

נצר בני מצות אביך    ואל-תטש תורת אמך

קשרם על-לבך תמיד    ענדם על-גרגרתך

בהתהלכך תנחה אתך—    בשכבך תשמר עליךוהקיצות    היא תשיחך

כי נר מצוה ותורה אור    ודרך חיים תוכחות מוסר

לשמרך מאשת רע    מחלקת לשון נכריה

אל-תחמד יפיה בלבבך    ואל-תקחך בעפעפיה

כי בעד-אשה זונה    עד-ככר-לחםואשת איש—    נפש יקרה תצוד

היחתה איש אש בחיקו    ובגדיו לא תשרפנה

אם-יהלך איש על-הגחלים    ורגליו לא תכוינה

כן—הבא אל-אשת רעהו    לא-ינקה כל-הנגע בה

לא-יבוזו לגנב כי יגנוב—    למלא נפשו כי ירעב

ונמצא ישלם שבעתים    את-כל-הון ביתו יתן

נאף אשה חסר-לב    משחית נפשו הוא יעשנה

נגע-וקלון ימצא    וחרפתו לא תמחה

כי-קנאה חמת-גבר    ולא-יחמול ביום נקם

לא-ישא פני כל-כפר    ולא-יאבה כי תרבה-שחד